יש הרבה,
למשל - יש הרבה צל כשעובדים באזור וזה ממש יעיל בימים החמים של "יולי אוגוסט" (קיצ'י אה?...)
אבל הייתרון הכי גדול לדעתי זה שאפשר לטפס עליו ולהעזר בו כדי לבנות את כל העסק שמסביב. הקירות שצמודים לעץ האורן הם אלה שהכי כייף לי לעבוד איתם. אתה לא צריך שום סולם, פשוט מטפס טיפה על העץ (אחד התחביבים שלי - אגב) מלפפף את הרגלים סביב הגזע או אחד הענפים, ומנסר, דופק קושר וכו'...
אני אומר לכם, הגעתי תוך כדי העבודה הזאת למצבי קיפול ומתיחה שלא חוויתי מיימי (גם אז כשאחד השמנים במחזור התיישב עלי וניסה בכח להכניס את הראש שלי בין הרגלים [שלי] - נראה לי זה היה בשישית...)
תאמינו לי תענוג שלא מן העולם הזה, להיות תלוי בין שמים וארץ, לחוש לפעמים שאתה שימפנזה (כשיש לך מרץ בתחילת יום עבודה...) או לחילופין "עצלן" - מכירים זאת חיה כזאת שחיה על עצים וזזה כל כך לאט... אחד המחזות שמשגעים אותי (כלומר מוצאים אותי מהכלים)... גם תראו איך הוא מחייך כל הזמן...זה נותן לי אותה תחושה כמו להיות ליד אנשים שמדברים כל הזמן בשקט שכמעט ואי אפשר לשמוע, וכשאתה עולה לטרמפ עם מישהו כזה, והוא נוסע ברכב כל כך לאט, עם מוסיקה קלאסית כזאת.... טוב נסחפנו קצת...
חבל שאין תמונות של תרגילי האקרובטיקה שאני מבצע סביב העץ, אולי נעשה כאלה...
אגב, התמונה למעלה - זה לא אני...
מה עשינו היום?
ישבנו (תי!) הרבה מול המחשב וניסינו לתכנן את הקונסטרוקציה של הגג. אתם יודעים מה? עזבו אותי בשקט! אני לא מהנדס ואני לא יודע לתכנן גגות! בקושי לתכנן את היום שלי אני יכול...
דבר אחד זה לשבת בשיעורי פסיכולוגיה במכללת "הרצוג" ולשחק תוך כדי ב "בוא נבנה בית" (במחשב כמובן...) וככה להעביר בכייף את חפירותיו של מר........ (אולי הוא קורא את הבלוג שלי?...)
אבל דבר אחר זה לשבת ביום חופש בבית ולשרוף יום שלם על תוכנית שחשבת שהיא טובה, חזקה ויפה, ואח"כ בא איזה מישהו -שסה"כ למד כמה שנים הנדסת בניין - ואומר לך שאין סיכוי שהדבר הזה יעמוד! יופי!
תן תוכנית אחרת...
קיצור, הבנתם את הראש? עובדים קשה על תכנון הגג, כנראה שיקח עוד זמן עד שבאמת תהיה תכנית ברורה.
תאמינו לי לתכנן ולחשוב זה החלק הכי קשה.
אם בא לכם לראות על מה בזבזתי את היום (התכנית שנפסלה ע"י וועד ההורים והמבוגרים) אז הנה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה